פסק-דין בתיק ת"ק 007443/01

1.         תביעה זו עניינה - עתירה לתשלום הוצאות משפט אשר נפסקו לחובת התובעת כתוצאה ממחדלי הנתבע, עת ייצגה בתובענה בבית משפט השלום.

הרקע העובדתי

2.         ביום 21/07/94 נחתם הסכם מכר בין התובעת לבין מר מיכאל בן אברהם משיח (להלן: "המוכר") לפיו רכשה התובעת דירה בת 2 חדרים בקומת הקרקע (להלן: "הדירה") בבניין הבנוי ברח' וילון 20, תל-אביב (להלן: "הסכם המכר").

3.         עוד קודם לחתימתו של הסכם המכר התקשר המוכר בהסכם יזמות עם קבלן שיפוצים בשם אברהם אורשלמי (להלן: "הקבלן") בו הוסכם כי הבניין ישופץ  ע"י הקבלן, הדירות תימכרנה והתמורה שתתקבל ממכירתן תחולק בין המוכר לקבלן בחלקים שהוסכם בניהם מראש (להלן: "הסכם היזמות").

4.         ביום 18/3/98 הגיש הנתבע - עורך דין במקצועו - בשם הנתבעת, תביעה לבית המשפט השלום בת"א בת.א. 35359/98 (להלן: "התובענה"), בה עתרה התובעת לפיצויים מוסכמים בגין הפרתו של הסכם המכר ולתשלום עלות התיקונים בגין ליקויי בנייה שנתגלו בדירה לאחר מסירת החזקה  בה לתובעת.

התובענה הוגשה הן כנגד המוכר, נתבע מס' 1 , והן כנגד קבלן השיפוצים, נתבע מס' 2.

5.         ביום 30/5/99 שוחרר הנתבע - לבקשתו - מייצוג התובעת בתובענה עקב היכרות מוקדמת עם הקבלן, וממועד זה ואילך ייצג את התובעת עוה"ד יורי דוייטש.

6.         בדיון מיום 30/5/99 עתר ב"כ הקבלן להורות על מחיקת מרשו מהתובענה בהעדר עילת תביעה כנגדו.

בתגובה ביקש ב"כ התובעת, עוה"ד דוייטש, לאפשר לו לתקן את התובענה, וכתב תביעה מתוקן הוגש ביום 23/6/99 (מוצג נ/2).

7.         בד בבד עם הגשת כתב התביעה המתוקן הגיש עוה"ד דוייטש, בשמה של התובעת, בקשה למחיקתו של הקבלן מהתובענה מן הטעם שהתובענה אינה מגלה עילת תביעה כנגדו (נ/4).

8.         בהחלטה מיום 17/08/99 הורה ביהמ"ש (כב' השופט גלדשטיין) על מחיקת הקבלן מהתובענה תוך חיוב התובעת בתשלום הוצאות בסך כולל של 3,510 ש"ח (להלן: "ההוצאות").

ההחלטה האמורה הינה הבסיס להגשת התביעה דנן.

טענות הצדדים

9.         בתביעה שבפני עותרת התובעת לחייב הנתבע לשלם לה את ההוצאות האמורות וסכום נוסף שהושת עליה במסגרת הליכי ההוצל"פ שנפתחו נגדה העולים לסך של 4,355 ש"ח.

בסכומי טענותיו טען ב"כ התובעים כי חיוב התובעת בהוצאות נבע ממחדליו של הנתבע בכך שצרף לתובענה את הקבלן כנתבע נוסף, כאשר ברור היה מלכתחילה כי אין עילת תביעה נגדו.

לדבריו הנתבע  ידע או היה עליו לדעת כי המוכר הינו בעל הזכויות הבלעדי בדירה ולקבלן אין זכויות בה, מה גם ששמו אינו מופיע "כמוכר" בהסכם המכר.

צירופו של הקבלן כנתבע נוסף - כך לדברי ב"כ התובעת  - נעשה מתוך רשלנות ומבלי משים ובלא שתהא כנגדו עילת תביעה.

טוען, איפוא, ב"כ התובעת כי ההוצאות אשר נפסקו לחובת התובעת, בעקבות מחיקת הקבלן מהתובענה, נבע ממחדליו של הנתבע עת צירפו שלא כדין לתובענה ומן הדין לחייבו בתשלום סכום התביעה בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

10.        מנגד, טוען ב"כ הנתבע בסיכומי טענותיו כי יש לדחות התביעה כנגד מרשו הואיל ולא הוכח כלל כי הנתבע התרשל בדרך כלשהי עת ייצג התובעת בתובענה.

לטענתו, לא זו בלבד שהנתבע לא חדל בכך שצירף את הקבלן כנתבע מס' 2 לתובענה, אלא שאי צירופו, בנסיבות העניין, היה בבחינת מחדל.